48 השעות הראשונות בליסבון גרמו לי להכריז על הבירה הפורטוגלית כאחת הערים האהובות עליי בעולם כולו.
אולי היו אלו הבניינים הצבעוניים, הכביסה התלויה בחוץ, חנויות הוינטאז', האומנות והמאפיות המקומיות. שילוב מרענן בין איכות לפשטות שאני מאוד אוהבת.
אולי זו סצנת הנוודים הדיגיטליים העירוניים, שגרמה לבתי הקפה המערביים בעיר להיראות כמו חללי עבודה של WeWork. סצנה שהעידה על מבחר בתי קפה שמגישים קפוצ'ינו עשוי במידה הנכונה ומוזלי שמצטלם יפה לאינסטגרם.
ואולי זו בכלל תחושת השורשיות והחיבור לשושלת אבותיי שזיכתה אותי באזרחות פורטוגזית, ובדרכון האירופאי הנכסף.
אבל התחושות הטובות לא נמשכו יותר מידי זמן. הן התערבבו בשינויים שחלו בנו בתקופה האחרונה, והציפו מחשבות על הנדודים, שמקננות בנו כבר זמן מה.
כמה זמן עוד נמשיך באורח החיים הזה?
בימים הראשונים ליסבון הרגישה כמו בית.
מזג האוויר היה מושלם, הגענו לדירה יפה בבניין לשימור ששופץ באופן מהודר. והתחושה שיש כל כך הרבה מה לגלות בעיר והמון בתי קפה שווים לעבוד ולכתוב מהם, גרמה לי להתרגש.
אבל אז הגיעה הפריצה.
והתחלנו להבחין בסוחרי הסמים שבקרנות הרחוב,
ולשמוע את הקבצנים השיכורים והקולניים,
והביטחון האישי הרגיש מעורער, גם בדירה החדשה.
וככל שעבר הזמן העיר סגרה עלינו.
גם מטאפורית וגם מילולית.
וזה חידד לנו עוד קצת, שמה שהיה לנו טוב בעבר, לא מתאים לנו יותר.
זו לא העיר, זה אנחנו.
החיים המשופעים של מרכז ליסבון
מרכז ליסבון בנויה על 7 גבעות תלולות במיוחד. חלק מהרחובות ממש בשיפוע של 45 מעלות. יש שיגידו שזה מייתר את אימוני הרגליים בחדר הכושר.
הבניינים במרכז אמנם לא גבוהים, כ-3-4 קומות, אבל השילוב של הרחובות הצרים מאוד והבניה בשיפוע, גרם לנו לפעמים להרגיש קצת בתוך מבוך עירוני.
על אף מזג האויר השווה – שמים כחולים ושמש חמימה גם בסוף נובמבר, פיסת השמים היחידה היא רצועה צרה בין הבניינים.
ואם כמונו, יצא לך לגור בקומה השנייה של בניין ברחוב משופע, (ו- 90 אחוז מהרחובות הם משופעים) קיימת סכנה תמידית שהשכנה מלמעלה תכבס היום את המצעים שלה,
מה שאומר שהיא עתידה לתלות סדין ענק וצבעוני מעל החלון המרכזי שלך, מה שכנראה יגזול את פיסת השמים היחידה שלרשותך.
וזה קורה בכל יום שבו זורחת השמש, ואומרים שיש 300 כאלה בשנה,
והליסבונאים מאוד אוהבים לתלות כביסה בחוץ.
זו לא העיר, אלא אנחנו שהשתנינו
אמנם יצא שתיארתי את ליסבון באור לא מאוד חיובי עד עכשיו, אבל אני עדיין חושבת שליסבון היא אחת הערים השוות לביקור.
היא כל כך מעניינת ומגוונת גם מהסיבות שהופכות אותה לקשה עבורנו למגורים.
לפני כמה שנים כנראה שהייתי מדברת אחרת לגמרי. נהנית מכל רגע שאני גרה במקום כל כך תוסס וצפוף ועירוני. הרי כתבתי בלוג שלם על עירוניות, וערים הן עדיין תופעה מאוד מעניינת עבורי כמבקרת.
אבל הצרכים שלנו ממקום מגורים משתנים, אנחנו משתנים, אפילו בקצב די גבוה.
מה שהמסע לימד אותנו על מקום מגורים
כבר כמעט שנתיים שאנחנו בדרכים, והמעברים התכופים אפשרו לנו לגור בהמון מקומות מאוד שונים זה מזה.
התגוררנו בחלקים שונים של הכדור – מזרח אסיה, דרום אפריקה, מערב אירופה, מזרח אירופה. התגוררנו במרכזי ערים גדולות ובעיירות נידחות.
טעמנו צורות מגורים מגוונות – בתי קרקע, קומפלקס מגורים, גרנו בבתי מלון, בדירות נופש ואירביאנבי.
אחד היתרונות של המסע, שלא היינו מודעים אליו כשרק החלטנו לנסוע, הוא האפשרות לטעום ולבחון איפה עושה לנו טוב. למדנו להכיר את עצמנו בסביבות מגורים שונות.
איפה אנחנו בוחרים לגור היא לטעמי אחת ההחלטות הכי משפיעות על החיים שלנו. משפיעה הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
על הנושא הזה כתבתי על זה פוסט שלם לפני שיצאנו למסע.
רק לפני שנתיים הייתי משוכנעת שהעיר היא המקום האולטימטיבי לרוב האנשים.
היום אני מבינה כמה זה לא נכון.
היום אנחנו גם מבינים על שאנחנו צריכים את הגמישות באורח החיים שלנו כדי שאם עוד שנתיים נרצה לחזור להתגורר בעיר, נוכל לעשות זאת.
וגם הצורך בגמישות יכול להשתנות.
גמישות כבסיס לפילוסופיית החיים של החופש
אנחנו לא בורחים, אנחנו כמו ציפורים.
ירון אמר לי באחת ההליכות שלנו על החוף בדרום צרפת.
בדיוק עברה מעלינו להקת ציפורים מדהימה שקישטה את השמים כמו מופע זיקוקים מהטבע.
אנחנו נודדים לאן שהכי טוב לנו. וזה משתנה.
זה משתנה לפי עונה, כי אנחנו אוהבים חום. וזה משתנה לפי התחושה שלנו במקום.
כמובן שיש גם את האילוצים הבירוקרטיים, כי העולם עדיין לא מאפשר נסיעות ושהיות חופשיות בכל מקום. (האם זה אי פעם יקרה?)
כשטוב לנו אנחנו נשארים יותר, כשפחות טוב אנחנו ממשיכים הלאה.
הגמישות היא מה שמאפשרת לנו את החופש הזה.
היא חלק מפילוסופיית החופש שלנו.
למרות שחופש זה מונח מאוד מופשט ונתון לפרשנויות רבות.
אגב, הגמישות היא לא רק במובן הגיאוגרפי, גם במובן העיסוק, במובן התודעתי, במובן הכלכלי. אבל זה לפוסט אחר.
האם הנדודים הם אורח חיים קבוע? מחשבות על המשך המסע
בין דרום צרפת לליסבון, יצא שעברנו 5 דירות בשבועיים.
ואמנם אנחנו כבר מנוסים בקיפול ואריזה של שעה בבוקר המעבר, אבל החודשים האחרונים היו אינטנסיביים במיוחד. רק רצינו להשתקע קצת, להגיע למקום ולהפוך אותו לשלנו.
המעבר בין קיץ לחורף אירופאי גם מצריך עוד בגדים למזוודה. ובכלל, אני לא רוצה לחשוב פעמיים על כל חולצה שאני קונה כי אצטרך להיפטר מאחרת, או לוותר על מתנות לאחייניות כי אין איפה לשים אותן.
ולא בא לי להשאיר ספרים מאחור כי לפעמים מתחשק לי ספר מנייר ואז אני קונה אותו, ואז באריזה הבאה מגלה שעם כל היומנים והמחברות אין לי מקום לעוד ספר.
ואולי גם מתחשק לי פינה קבועה בבית שבה אוכל לתלות את הגלויות שאספתי מכל הנסיעות שלנו על הקיר ולשבת לכתוב בפינה שלי.
ולהירשם לחוג.
ולשמר את הקשרים החברתיים קצת יותר, ולא לעזוב בדיוק כשהתחלנו להיקשר.
השנתיים האחרונות היו מסע מטורף ורקע מדהים להתפתחות שלנו.
אבל גם ציפורים צריכות לקנן מידי פעם.
ואולי הגיע הזמן שלנו לקנן.
לפחות עד עונת הנדידה הבאה.
והיעד הבא…
בינתיים, אנחנו אוטוטו קופצים לביקור בישראל, וכדי להימנע מהבידוד אנחנו קופצים לשבועיים ליעד שונה לגמרי.
יעד שכנראה לא היינו מגיעים אליו לולא המגיפה העולמית שמאלצת אותנו לחשוב מחוץ לקופסא פעם אחר פעם ולאתגר את הספונטניות שלנו (שגם ככה די משופשפת).
אז לפני שנשתקע באיזה אי בודד, כנראה שנאלץ לנשוך עוד קצת שפתיים במרקם עירוני צפוף, אבל בצורה שונה לגמרי מליסבון –
דובאי. מוזמנים להצטרף אלינו למסע באינסטגרם ופייסבוק סטורי 🙂
איזה כיף שמוצאים פרטנר לנידודים ולביחד.כיף לקרוא את התאורים ולראות את תמונות שלכם. כיף לעקוב אחרי שינויי מחשבה והסקת מסכנות. אני מאמינה שלכל דבר יש את הזמן שלו ומאוד יפה ולא כל אחד זוכה לנצל כל תקופה עד תומה. נראה לי שאתם ממש טובים בזה.וכל שינוי שיתחולל בכם מבורך ונכון.
מאחלת לכם למצוא את הכי טוב עבורכם. חיבוק ענק.מעריצה אותכם.
תודה על שיתופים.
מיה לוי
היי מיה, תודה רבה על התגובה, את מקסימה!
כיף לנו לשמוע שאת נהנית לקרוא ולעקוב 🙂 מאחלים לך גם את הכי טוב עבורך❤️
איזה יופי של פוסט. תודה על השיתוף – של החלקים היפים יותר ופחות של המסע שלכם.
היכולת שלכם לעשות חשבון נפש יחד ולבחור תמיד את מה שהכי מתאים וטוב לכם ברגע המסויים הזה, ולא לפחד להודות בפני עצמכם כשהדברים משתנים ואיתם ההעדפות שלכם, היא נדירה ונהדרת. מאחלת לכם שתשמרו עליה ותמשיכו תמיד להקשיב ללב ולבטן ולמה שעושה לכם טוב!
תודה רבה מאיה!! מודים לך על הפרגון והמילים החמות 😊🙏 לא מובן מאליו בכלל!
מאחלים לך גם הקשבה ללב ולמה שעושה לך טוב!