את הפוסט הזה חיכיתי לכתוב, אבל האמת היא שחששתי. חששתי להצהיר על ההחלטה הגדולה שהתבשלה לה במשך כמה חודשים בליבנו, אצל כל אחד מאיתנו בנפרד. החלטה שכמו עוד החלטות גדולות בחיינו, קיננה וחיכתה לרגע המתאים, המתינה בסבלנות בזמן שאנחנו מנסים כמעט בכל דרך אפשרית להישאר בתאילנד, המתינה שנבדוק איך זה לגור בדרום פורטוגל, …
_**“ברוכים הבאים לרכבת ההרים של ההורות!” **_ברכה אותי בחורה נחמדה שעזרה לי עם טיפים ללידה בתאילנד, ושרק לאחרונה פגשתי פנים מול פנים. רכבת ההרים של ההורות… כמה פעמים חשבתי על המונח הזה שלה. אני באמת מרגישה קצת ברכבת הרים מאז שהפכנו להורים, או אולי יותר מדויק בריצת מרתון אינסופי שאני לא יכולה לעצור בו. …
את הפוסט הזה אני כותבת לכם מהיום השלישי שלנו בבידוד, בישראל. הוא מפרט את מערכת השיקולים והכלים שעזרו לנו להגיע להחלטה המהירה לחזור לישראל. בניגוד להתנהלות שלנו בשנה וחצי האחרונות, את ההחלטה הזו לחזור לארץ לקחנו “נגד מה שבא לנו”. מהסיבה הזו, זו הייתה אחת ההחלטות היותר קשות שלנו. …
את הפוסט הזה חיכיתי לכתוב. אחרי שאת שנת 2020 סיימנו עם הלשון בחוץ, עייפים מדילוגים בין מדינות שפתחו וסגרו את שעריהן בקצב של דלתות מטרו, כל מה שרציתי זו תקופה של נחת. רק חיכיתי כבר להגיע למקום שבו אוכל לפרוק את הדברים שלי לארון, לתלות את הגלויות בפינת העבודה שלי, ולצייד את המטבח במצרכים שאני אוהבת בלי לחשוב על הקיפול הבא. רציתי בית. …
כ-5 דק’ קריאה נובמבר 2016, תאילנד. אנחנו לקראת סוף הטיול הגדול שלנו של אחרי התארים. טיול של 4 חודשים שכולם מסביב אמרו שיהיה כנראה הטיול הגדול האחרון שלנו. _אחר כך כבר מגיעות מחויבויות. עבודה, ילדים, משכנתה… _אמרו לנו, ואנחנו הקשבנו. …
48 השעות הראשונות בליסבון גרמו לי להכריז על הבירה הפורטוגלית כאחת הערים האהובות עליי בעולם כולו. אולי היו אלו הבניינים הצבעוניים, הכביסה התלויה בחוץ, חנויות הוינטאז’, האומנות והמאפיות המקומיות. שילוב מרענן בין איכות לפשטות שאני מאוד אוהבת. אולי זו סצנת הנוודים הדיגיטליים העירוניים, שגרמה לבתי הקפה המערביים בעיר להיראות כמו חללי עבודה של WeWork. סצנה שהעידה על מבחר בתי קפה שמגישים קפוצ’ינו עשוי במידה הנכונה ומוזלי שמצטלם יפה לאינסטגרם. …
את שנת המסע שלנו בדרום מזרח אסיה סיימנו ביעד מיוחד, שעוד לא הפך לפופולארי מידי – טאיוואן. התכנית המקורית הייתה לבלות את החודש וחצי האחרונים באי המיוחד, אבל הדברים לא זרמו כפי שתכננו ולכן שינינו קצת את התכניות. לחצו כדי לקרוא למה שינינו את התכניות להמשך ברגע האחרון …
ביומן המסע הזה החלטתי לשזור את החוויות שלנו מבולגריה בתוך התובנות המשמעותיות ביותר שהרווחנו במהלך השהייה. אני מקווה שתוכלו גם לקחת מהן משהו לחיים שלכם. כמעט שנתיים שירון ואני נודדים מסביב לעולם ומקבלים הרבה פידבקים על “הקנאה” ועל איך אנחנו “חיים את החלום” וכו'. …
21:00 בערב, יום ראשון, ביסטרו דורצ’ול, בלגרד. בדיוק הזמנתי את כוס היין הכי יקרה בתפריט ותכננתי להתחיל ולסיים לכתוב את יומן המסע הזה, כאשר ויקטור, וידאק, וג’ובאן, שלושה צעירים סרבים, פנו אליי בהתרגשות וביקשו רשות לשבת איתי בשולחן. לקח לי רגע להבין מה קורה מסביבי ולהם להבין שהם צריכים לעבור לאנגלית. הרמתי את העיניים מהמסך וקלטתי שכל יושבי הביסטרו הם גברים שפונים מהופנטים אל עבר המסך הירוק. …
3 שנים חלמנו לחזור לקייפטאון, העיר האהובה עלינו בעולם. אז – בתחילת 2017, סיימנו פה את הטיול הגדול של אחרי התואר, והתאהבנו. כל-כך רצינו להישאר עוד, ממש ראינו את עצמנו גרים פה תקופה ארוכה. אבל לא יכולנו. נגמר לנו הכסף. …