7 דקות קריאה

There is a myth, somethimes widespread, that a person need only do inner work, in order to be alive like this; that a man is entirely responsible for his own problems; and that to cure himself, he need only change himself… The fact is, a person is so far formed by his surroundings, that his state of harmony depends entirely on his harmony with the surroundings."

Christopher Alexander*

במרבית ספרי ההתפחות האישית נוטים להדגיש את חשיבות העבודה הפנימית. ספרים שלמים וטובים נכתבו על איך לשנות את המחשבה על מנת לייצר מציאות. או במילים אחרות מפמפמים לנו: הכל בראש. כאדריכלית, אני לא יכולה שלא להסכים עם אלכסנדר שאומר – הסביבה כן משנה. היא משנה ומשפיעה על מה שקורה לנו בראש.

הספר Happy City (שאני מאוד ממליצה לכם לקרוא), מצביע על מחקרים שבדקו את ההשפעה של סביבת החיים על מידת האושר של אנשים. הוא בודק ומשווה בין סביבות מחיה שונות ובעיקר בין ערים טובות לבין פרברים. 

הוא מראה איך הפרברים בארצות הברית למשל, שצצו כמו פטריות לאחר המצאת המכונית הפרטית, במשך השנים הפכו אנשים ללא פחות מאשר אומללים. תושבי הפרברים הפכו לתלויים לחלוטין ברכבם, וברבות השנים הפכו (ועדיין) לקורבנות הפקקים ומחירי הדלק. נוצר מצב שאת רוב חייהם בילו בעבודה ובנסיעה לעבודה רק כדי להחזיק בית פרטי זול עם דשא ירוק בפרבר מנומנם. לזה למעשה מה שנקרא  החלום האמריקאי, שהפך לביטוי נלעג.

סביבת המחיה שלנו משפיעה על כל אספקט בחיינו
הסביבה משפיעה עלינו הרבה מעבר למה שנדמה לנו. היא משפיעה באופן ישיר על אורח החיים שלנו, על הרגלי היומיום, על האינטראקציות שלנו עם אנשים ועם הגירויים שאנחנו נחשפים אליהם. 

היא משפיעה גם באופן לא תמיד ישיר על האמונות שלנו, על המוטיבציה, על מצב הרוח והמורל. ביום יפה עם שמים כחולים והרבה אנשים ברחובות זה רק טבעי שנרגיש יותר נעים מאשר ביום אפרורי בעיר נטושה.

לסביבה שאנחנו בוחרים לחיות בה יש השפעה על ההווה והעתיד שלנו, על האופי שלנו, ואפילו על היחסים שלנו. 

כשמתפשרים על סביבת המגורים מתפשרים למעשה על כל הדברים האלה. לכן אסור להקל ראש בבחירה הזו וגם כדאי לשים לב לשיקולים שלנו בבחירה. חיסכון כלכלי למשל, לא יכול להיות המרכיב היחידה או המרכזי בבחירה הזו לטעמי.

למה זו טעות להתפשר על הסביבה כדי לחסוך בהוצאות מחייה
בגיל שבו אנשים בונים את עצמם מקצועית, מתבססים ומתחילים להקים משפחה, מקובל בישראל להיפרד מהמגורים במרכז הארץ או בעיר הגדולה כדי לצמצם בהוצאות המחיה. לכאורה זה שיקול לגיטימי, אבל בפועל הוא הרבה פעמים מוטעה ולא לוקח בחשבון את ההשפעות של הסביבה על יתר האספקטים בחיים, וכך יוצא לעיתים קרובות שהחיסכון בא לידי ביטוי בעיקר בתחושה ובידיעה שאנחנו מקריבים, אבל בפועל זה לא חיסכון. 

למה אני אומרת את זה? כי אם עברנו לגור בפריפריה כדי לצמצם הוצאות אבל נאלצו להחזיק שני רכבים וכל יציאה שלנו מהבית מתחילה בהוצאה כלכלית של דלק+חניה, אז לא בטוח שבפועל הצלחנו לחסוך משהו משמעותי אם בכלל.

איך תדעו אם אתם חיים בסביבה שמטיבה איתכם?
כמובן שבתקופות שונות בחיים שלנו, הצרכים משתנים. כפי שהרבה זוגות צעירים עוברים לפריפריה כך גם לא מעט מבוגרים סביב גיל הפנסיה מחליטים לעבור למרכז העניינים ולהינות מהמגוון הנגיש במרחק הליכה. כדאי מידי פעם לשאול את עצמנו אם אנחנו חיים בסביבה שמתאימה לנו בתקופת הזמן הנוכחית. 

אפשר לבחון זאת באמצעות השאלות הבאות:

הפוסט הזה נולד כחיבור בין שני שדות שאני מאוד אוהבת וחוקרת בשנים האחרונות. האחד – סביבת החיים הפיזית שלנו וההשפעה שלה על איכות החיים שלנו – על כך אני כותבת בבלוג עירוני*. והשני הוא הבלוג שאתם קוראים ברגעים אלו שעוסק בשאלה: איך לעצב את החיים ולהיות הקפטנים של החיים שלנו?

כקפטנים של החיים שלנו, עלינו לבחור גם את הנמלים שבהם נעגון את הספינה שלנו. כלומר לבחור איפה אנחנו רוצים לממש את חיינו בצורה שהכי טובה לנו. אם אחרי בחינת השאלות למעלה יש לכם ספק לגבי מקום המגורים שלכם תוכלו להיעזר ב-4 שאלות מנחות מעמיקות יותר. השאלות הללו נוגעות לקצב, מגוון, אנשים ואורך היום.

1. באיזה קצב אתם רוצים לחיות?

הקצב של הסביבה שבה אנחנו נמצאים משפיע על הקצב שלנו. אסביר מתוך דוגמא שנתתי בבלוג עירוני**.

נסו לדמיין שאתם בסצנה הבאה:

אתם נמצאים בצומת הכי מרכזית בטוקיו, עומדים לחצות מעבר חצייה כשלצידכם עוד עשרות או אפילו מאות אנשים. זה ערב. מסביב גורדי שחקים מוארים והם שקופים כך שאתם רואים את התנועה האנכית בתוכם – נחיל אנשים עולים ויורדים במדרגות החשמליות ובמעליות. מסכים ענקיים מכל עבר משדרים פרסומות צבעוניות מתחלפות, צובעים את השמיים בצבעי ניאון. רמזור הולכי הרגל מתחלף לירוק. המוני אנשים לצידכם מתחילים לצעוד מהר ונחיל אנשים נוסף חוצה לכיוון ההפוך. מהר. 

איך אתם חושבים שתנהגו? באיזה קצב תצעדו? האם תצעדו במהירות יחד עם ההמון או שתלכו בקצב שוטטות בפארק? 

קצב זה דבר סוחף. מי שיושב בבית קפה תל-אביבי בשישי בבוקר יכול לחוש בקצב המהיר של המלצרים, של חילופי השולחנות, של יציאת המנות. בלי לשים לב הלקוחות הופכים לחלק מהקצב הזה. אותו הדבר קורה לצועדים בנינוחות בפארק ביום שבת בבוקר כשהקצב מסביב נמוך. 

קצב הוא לא רק תנועה של אנשים הוא גם תנועה של מכוניות ואוטובוסים, של שלטי רחוב ופרסומות, של בתי עסק וחנויות, ואפילו של בניינים ועצים. לא סתם במקומות עם התרחשות רבה וקצב גבוה כמו מרכזי ערים גדולות וחיות לאנשים יש נטייה ללכת מהר. הם נדבקים בקצב.

כמובן שאנחנו לא חיים ברחוב רוב הזמן, סביבות החיים העיקריות שלנו מתחלקות לרוב בין 3 מרחבים: הבית, העבודה והמרחב האחר.
הבית – המקום הפרטי שלנו, הפינה שלנו בעולם. זה שאנחנו יוצאים ממנו ושבים אליו.
העבודה – יכול להיות מקום ייעודי לעבודה כמו משרד, ויכול להיות גם הבית או המרחב האחר.
המרחב האחר – כל הפעילויות השוטפות שאנחנו עושים מחוץ לבית כמו קניות, סידורים, אימונים, בילוי וכו'.

להתאים אם מקום המגורים לקצב שאנחנו חושקים בו ולא להיפך
בהנחה שרובנו רוצים לשמור את מרחב הבית שלנו בקצב נמוך (ובתקווה מצליחים), המשתנים שישפיעו על סך מכלול קצב החיים שלנו הם מקום העבודה והמרחב האחר. והם צריכים להתאים לקצב החיים שאנחנו מעוניינים לחיות בו. 

איך נדע באיזה קצב חיים אנחנו רוצים לחיות? נבדוק את קצב החיים הנוכחי שלנו ונשאל את עצמנו –

האם הקצב מהיר מידי וגורם לנו לסטרס? או שהוא איטי ומשעמם אותנו? האם אנחנו צריכים להוסיף תנועה או לגרוע תנועה ממרחב המחיה שלנו כדי שנרגיש שאנחנו חיים בקצב המתאים לנו? 

וגם – כמה הקצב הזה מגוון ומשתנה? ומה האורך שלו? שזה מוביל לשתי השאלות הבאות:

2. האם אתם צריכים מגוון בחיי היומיום שלכם?

בבלוג עירוני אני מדברת על המגוון כמרכיב הכי חשוב לעיר טובה. מגוון נמצא בערים טובות, הוא נעדר מערים מנומנמות, ממושבים, קיבוצים וכל צורת מחייה אחרת שהיא לא עיר טובה. למה אני מתכוונת שאני אומרת מגוון? 

לכל האספקטים של סביבת החיים. 

מגוון בדיור – דירה קטנה בבניין, פנטהאוז במגדל, דירת קרקע וכן הלאה.
מגוון בבתי עסק – חנויות, מסעדות, בתי קפה, מקומות בילוי, שירותים וכו'.
מגוון בפינות ירוקות – פארקים גדולים וגינות שכונתיות קטנות.
מגוון במרחבים ציבוריים ובפעילויות עירונית כמו מרחבים ציבוריים פתוחים ובנויים, פסטיבלים, מירוצים, חגים, וכמובן מגוון אנושי שמזין וניזון מהמגוון העירוני.

אין בכוונתי להגיד שעיר היא סביבת המחיה הכי טובה, אבל זו בהחלט הסביבה הכי מגוונת. לכן בתור מי שחשוב לה המגוון בפרק החיים הנוכחי שלי – חשוב לי לחיות בעיר. חשוב לי שיהיו לי הרבה אפשרויות בחירה במרחב המחיה שלי: מגוון מסלולים לשוטט בהם, מגוון בתי קפה לשבת בהם, מגוון פינות לשבת ולצפות מהם בשקיעה ואפילו מגוון מקומות לעשות בהם קניות לבית.

אבל בניגוד אליי, יש אנשים שהמגוון עבורם הוא רעש ובלאגן שאינם מעוניינים בו. הם יעדיפו את הסביבה המוכרת הקבועה והאינטימית יותר – הגינה הקבועה לבלות בה עם הילד אחה"צ או בית הקפה השכונתי.

3. איזה אורך אתם רוצים ליום שלכם?

האם אתם רוצים לחיות בקורלציה לשעת הזריחה והשקיעה? או אולי אתם רוצים חיים "מסביב לשעון"? האם חשוב לכם להתנהל בסדר יום מוגדר שבו שעות היום מוקדשות לעבודה ושעות הערב למנוחה ומשפחה או שאתם דווקא מחפשים את הגמישות והמשחק בשעות השונות של היום? 

במושב אנשים נוטים לסיים את היום שלהם מוקדם יותר ובדרך כלל חיים יותר לפי קצב הטבע – ברגע שמחשיך הם ספונים בבתיהם ומנמיכים את הקצב באופן דרמטי. בעיר פעילה זה דווקא הפוך – לקראת ערב האורות נדלקים, הברים נפתחים, יש תנועה ברחובות המרכזיים של אנשים שיצאו מעבודתם, או כאלה שיוצאים לבלות. נפתח מחזור חיים נוסף של העיר.

אם אתם רוצים וצריכים לצאת בערבים, למשוך את היום עוד, להיות במקום שבו קורים דברים בערב אולי אתם צריכים לגור בסביבה עירונית. ואם אתם מחפשים את השקט והשלווה שלכם, רוצים לשמוע את הצרצרים ולראות את הכוכבים בלילה, אולי המושב הוא המקום עבורכם.

4. באילו אנשים אתם רוצים להקיף את עצמכם?

סביבות מגורים מתאפיינות באוכלוסייה ספציפית. ככל שמרחב המחיה מגוון יותר כך האוכלוסייה שלו מגוונת יותר. לא סתם ערים גדולות כמו ניו יורק ולונדון הן ערים מגוונות בהיצע שלהן כמו שהן מגוונות באנשים שחיים ומבלים בהן. גם לשכונות בתוך ערים מגוונות יש מאפיינים מסוימים שמושכים אליהם אוכלוסייה מסוג מסוים, כפי שצפון תל-אביב הוא האזור של המשפחות והדרום שייך יותר לאמנים ולסטודנטים.

כשאנחנו בוחרים את הסביבה שלנו אנחנו בוחרים את האנשים שיקיפו אותנו במעגלים משתנים: השכנים שלנו בבניין, תושבי ומבקרי השכונה שלנו, תושבי ומבקרי השכונות הגובלות בשכונה שלנו וכל האנשים שגרים ומבקרים בעיר שאנחנו חיים בה. הסביבה, שמושכת אנשים מסוימים, יוצרת קהילה אופיינית. אותה קהילה משפיעה על אופי המקום, ואופי המקום מושך עוד אנשים שרוצים להשתייך לסביבה הזו. זה מעין מעגל שמזין את עצמו. 

אז מה הסביבה שהכי מתאימה לכם כרגע? האם זה מושב קטן שבו כולם מכירים את כולם? או שזו שכונה תוססת ביפו שיש בה הרבה התרחשות ואנשים מתחלפים בקצב גבוה? כמה אנונימיים אתם מעוניינים להיות? כמה אנשים בא לכם לראות כשאתם יוצאים מפתח הבית?

כדי להיות הקפטנים של החיים שלנו אנחנו צריכים לעשות בחירות אקטיביות, כאלה שילכו עם האופן שבו אנחנו רוצים לעצב את החיים שלנו ולא יתנגשו בו. הבחירה בסביבה הפיזית היא אחת הבחירות הכי חשובות לטעמי, כי יש לה השפעה כמעט על כל אספקט בחיים שלנו. קצב, מגוון, אנשים ואורך היום הם קריטריונים ראשוניים לבחון האם סביבת המחיה הנוכחית שלנו מתאימה לפרק בחיינו.

בתחילת הפוסט ציינתי שסביבות החיים העיקריות שלנו מתחלקות לרוב בין 3 מרחבים: הבית, העבודה והמרחב האחר. גם בכל אחד מהם יש צורך לבחון האם הסביבה מתאימה לנו. מה עושה לנו חלל העבודה שלנו? איך הדירה שלנו משפיעה על התפקוד שלנו בחיי המשפחה? איזה אנרגיות יש בכל אחד מהם ואיך נזהה את הצורך לעשות שינוי? על כל אלה בהמשך.

*Christopher Alexander – מי שכתב את הספר המפורסם בעולם התכנון A Pattern Language. ספר משנות ה-70 וגם כתוב כך, לכן די קשה לקריאה. 

**בלוג עירוני – הבלוג הראשון שלי והבייבי השני שלי, אם מעניין אתכם לקרוא עוד על הסביבה הבנויה ועל מהי עיר טובה, כולל דוגמאות מהארץ ומהעולם.