8 דקות קריאה
מכירים את זה שצריך חופשה אחרי חופשה בחו"ל?
לאחרונה יצא לי לשמוע את זה הרבה, וזה גרם לי לתהות על האופן שבו רובנו מטיילים. מה גורם לנו להתיש את עצמנו ככה שכל מה שאנחנו רוצים אחרי חופשה בחו"ל זה לנוח?
מתכננים לו"ז צפוף, רצים מאטרקציה לאטרקציה, או ממדינה למדינה כדי לסמן וי. אבל ממה זה נובע? מהפחד לפספס משהו? מאיזשהו חוק בלתי כתוב שמורה להספיק כמה שיותר?
וחוץ מזה, למה טיולי אטרקציות הפכו לברירת המחדל? לאופן שבו כולם כביכול נהנים לטייל? ביומיום אנחנו אנשים עם תחומי עניין שונים ואורח חיים שונה, אבל כשזה מגיע לטיולים מחוץ לארץ – פתאום כולם אוהבים את אותם הדברים.
מוזר לא?
אבל אפשר גם אחרת. זה דורש רק שינוי תפיסתי קטן שאלו מטרותיו העיקריות –
- להעשיר ולספק את תחומי העניין שלנו.
- למלא מצברים באופן כזה שלא נתבאס לחזור לשגרה כשהחופשה תסתיים.
- לנסוע במטרה לחוות במקום לנסוע במטרה להספיק.
- ובעיקר – לוודא שאנחנו נמצאים ברגע.
הנה 5 דברים שאתם יכולים לעשות לקראת החופשה הבאה שלכם, שיהפכו אותה למספקת וחווייתית יותר, ולכזו שלא תזדקקו לחופשה נוספת אחריה:
1. להיפרד מהמלצות ה"חובה" ב"למטייל" ולתפור טיול סביב מה שמעניין אתכם
פעם, לא מאוד מזמן, לפני שהאינטרנט שינה את עולמנו ולפני שלכל אחד הייתה במה משלו, המידע היה מרוכז אצל "אוטוריטיות" כמו האנציקלופדיה. כך גם בעולם הנסיעות והטיולים.
אם רצינו לנסוע לפאריז למשל, היינו צריכים לקנות מדריך שיחור (או כל מדריך אחר), ולתכנן את הטיול שלנו לפי המידע שהכותב במדריך הטיולים החליט שהוא הכי רלוונטי.
כך נוצר המצב האבסורדי שכל מי שנסע לפאריז, נהיה בעל כורחו חובב אדירכלות, פסלי מצביאים, קתדרלות ושערי ניצחון.
היום לעומת זאת, יש הרבה יותר מידע ממה שאנחנו יכולים להכיל, יש פורומים וקבוצות פייסבוק כמעט בכל תחום, גם ההזוי ביותר. לאניני היין והגבינה, לפשיניסטות, לאוהבי הגרפיטי ואפילו לתיירי בתי קברות.
אז למה רוב האנשים שמתכננים את נסיעתם הראשונה לפאריז, מחפשים "מה יש לעשות בפאריז" ומוצאים את התשובות באתרי טיולים גנריים? אתרים שקובעים כי כנסיית סנט שאפל היא מה שנקרא: "אתר חובה" והופכים אותנו לתיירי אדריכלות קלאסית מבלי שאנחנו אפילו יודעים מזה עמוד קורינתי.
אז מה אפשר לעשות במקום לראות עוד כנסייה ועוד מקדש?
אפשר להתחיל הפוך.
במקום לשאול את גוגל, שאלו את עצמכם:
מה מעניין אותי ואיפה אני יכולה למצוא את זה?
מצאו את המקום שעונה על תחום העניין שלכם ותפרו סביבו טיול. לכל תחום עניין תמיד יהיו כמה מקומות רלוונטיים בעולם.
מתעניינים ביין? סעו למקומות שמייצרים בהם את היין הכי משובח ותתפרו לעצמכם טיול בין יקבים. כמו דרך היין בצרפת או דרך הגנים בדרום אפריקה. אוהבים לגלוש? תמצאו את החופים הכי שווים לגלישה ותתפרו סביב זה טיול. יודעים להעריך עיצוב טוב? סעו לערים שנחשבות "בירות העיצוב" או סעו לשבוע העיצוב באירופה.
טיול קונספט סביב תחום העניין שלכם יספק אתכם הרבה יותר מעוד טיול אטרקציות בנאלי.
אני אוהבת להסתובב בערים אורבניות, חיות, ולנסות להבין מה עושה את העיר לכל כך מוצלחת. אחר-כך אני אוהבת לכתוב על כך בבלוג השני שלי – בלוג עירוני, לנתח ולהעמיק בתופעות שהבחנתי בהן. זה גורם לי לחוות את המקום שוב ולהבין דברים יותר לעומק.
זה תחום העניין העיקרי שלי בביקור ערים בעולם, ודרכו אני חווה את כל הערים שאני מגיעה אליהן. זה הופך את הנסיעה להרבה יותר מעניינת ומהנה עבורי. כל עוד אני דואגת להניח את ירון בחדר כושר המקומי 🙂
חוץ מזה, ברגע שתתפרו טיול סביב מה שמעניין אתכם, והמטרה תהיה ברורה כמו: לגלוש, או להכיר את תרבות היין, זה גם ישחרר אתכם מאחת הרעות החולות של העידן שלנו – הפחד להחמיץ או בשמו הידוע:
FOMO – Fear Of Missing Out
2. להשתחרר מה- FOMO, הפחד להחמיץ
אחת הצרות שלנו בעידן השפע בו אנחנו חיים, היא שהכל פרוש בפנינו ויש הרבה יותר מידי אפשרויות. אנחנו רוצים לטעום מהכל, לא לפספס כלום.
קרה לכם שהייתם בגלידריה ממש טובה, והייתם צריכים לבחור מקסימום 3 כדורים אבל היה גם את הטעם הרביעי שהתלבטתם לגביו ובסוף לא לקחתם? ואחר-כך כל "לק" מהטעמים שכן לקחתם קצת הצטערתם שלא לקחתם מהטעם ההוא?
אותו הדבר בנסיעות וטיולים בחו"ל. בונים לו"ז צפוף ומנסים לדחוס את כל האטרקציות ש"חובה לראות" ו"בשום אופן לא להחמיץ!".
ואם אנחנו לא מספיק עושים את זה לעצמנו, אז תמיד יהיה את אלו שישאלו: "רגע, הייתם במקדש יקומוטו? אה לא?? כמה חבל!! כי זה המקדם הכי הכי יפה שיש ביפן…"
עשו לעצמכם טובה, ונתקו את עצמכם מאלו מהפחד של אלו שמפחדים להחמיץ משהו. הפחד היחיד להחמיץ משהו – זה את החיים. לא עוד מקדש ולא עוד אטרקציה.
אם בכל זאת חשוב לכם לבקר בנקודות ציון משמעותיות בעיר כמו האייפל, קראו על המקום לפני כמה שיותר, תבינו את ההיסטוריה שלו, את הסיפור סביבו ומה הוא מסמל היום. אולי אפילו קחו סיור מודרך כדי להעמיק את החוויה, ולא להפוך אותו לעוד "סימון וי" ברשימה.
בתכנון הטיול מראש, צמצמו כמה שניתן את רשימת הדברים שאתם רוצים "להספיק" – לא יותר מאטרקציה אחת ביום. וודאו שאתם משלבים גם ימים ללא לו"ז כמו ימי שוטטות בעיר, רביצה בבריכת המלון, או קריאת ספר בפארק.
3. לשלוט ברשתות החברתיות - או שהן ישתלטו לנו על החופשה
האשמים השניים ב"גניבת הרגע", אחרי הפחד מלהחמיץ, הן הרשתות החברתיות. ובעיקר: אינסטגרם ופייסבוק.
גם אם אתם לא מאלו שמצלמים ומעלים כל מנה שאכלתם בטיול, סביר להניח שאתם קורבן לתופעה מצד בן או בת הזוג, החבר/ה או המשפחה. אם לא – יופי לכם! אם כן, אתם צריכים להיזהר מגנבי הרגע האלה.
אז כן, השיתוף הוא כבר חלק גדול מהחיים של רובנו, ועם כל הבעייתיות שבו הוא עובדה בשטח.
אם אתם נהנים לצלם ולשתף, כמוני, וזה עושה לכם טוב אני לא רואה בזה בעיה, אבל צריך להיזהר מהמדרון החלקלק מפני שכל המטרה של הפלטפורמות האלו היא לגנוב את הזמן שלכם ולהטביע אתכם בעולם הוירטואלי.
כן, זה נשמע קצת דרמטי, אבל בתור מי שמתפרנסת באמצעות הפלטפורמות האלו, זה פשוט כך. זה פשוט מעוצב כך.
אל תתנו להם לגנוב לכם את הרגע.
לא את הרגע הזה.
אל תתנו לדחף להעלות תמונה או פוסט להרוס את השיחה העמוקה שיכלה להיות לכם עם החברה או האמא, את לגימת הבירה הקפואה בכיכר העיר, או את השאיפה של האוויר הצלול מול הנוף ההררי.
צלמו לפני, חוו את הרגע כשהוא קורה. ותעלו אח"כ בהמתנה למונית או בשדה התעופה.
אל תהיו כמו רוב הסינים שבאים לבקר בצ'אנג מאי כדי להצטלם לאינסטגרם.
הנשים – מאופרות ולבושות במיטב מחלצותיהן, והגברים – מכרכרים סביבן עם המצלמות. מביימים ישיבה בכל בית קפה מעוצב, בין אם הזמינו קפה או לא, אוכלים כדי לצלם את האוכל וקונים כדי לצלם את הקניות. עיניהם תרות כל הזמן אחרי הלוקיישן הבא לצילומים.
נסו לנצל את היתרונות של האינסטגרם לטובת הטיול והחוויה שלכם. עקבו אחרי תחומי העניין שלכם ושמרו בתיקייה את המקומות הסציפיים שעניינו אתכם. שמרו את המאפייה הספציפית, את חנות הבגדים המגניבה, או את הבניין המודרני.
4. לא להגיע עם "הלשון בחוץ"
חופשה היא קונטרסט לחיי היומיום, וזה טוב. כי בלי ניגוד, בלי קונטרסט אין ריגוש ואין שיאים.
זו אחת הסיבות שאנחנו כל כך מתרגשים מהמחשבה על חופשה. וזו גם אחת הסיבות שלפעמים אנחנו נותנים "בוסט" של עבודה או שעות נוספות במשרד לפני היציאה אליה.
אבל כשאנחנו מגיעים לחופשה שלנו עם "הלשון בחוץ" או במצב שאנחנו "זקוקים לה" – היא תספק אותנו רק אם הכל יהיה מושלם. וסיכוי גדול שזה לא יקרה.
אז מה עושים?
מעדנים את הקונטרסט. חותרים למצב שבו אנחנו יותר מבסוטים ורגועים בחיי היומיום שלנו וגם משלבים יותר "שוברי שגרה" כמו: "מיני חופשות" משוריינות בלו"ז, ערבי בילוי קבועים באמצע שבוע עם הבני זוג או החבר'ה, ואפילו יום מחלה פעם בשבועיים-שלושה (כן, מה יש? להקדים תרופה למכה).
אם נצא לחופשה שלנו כשאנחנו לא "ממש זקוקים לה", אלא "איזה כיף, שוברים את השגרה", לא רק שיותר סביר שהחופשה תעלה על הציפייה, אלא גם החזרה ממנה לשגרה תהיה נעימה יותר.
אבל איך מוודאים שהחופשה אכן תעלה על הציפייה ולא להפך?
5. למתן את הציפייה. הדרך הבטוחה לצאת לחופשה
אני יודעת, הסעיף הזה נשמע קצת מבאס. הרי הציפייה היא חלק מהעניין ביציאה לחופשה לא?
כן. אבל, הציפייה היא חרב פיפיות. מצד אחד, יש לה חלק גדול בחוויה – להתכונן, לתכנן, לדבר על הנסיעה, לעבוד קצת יותר קשה לפניה כדי שהחופשה תהיה עוד יותר מתוקה. אבל מצד שני,
הציפייה יכולה גם להוביל לאכזבה.
אנחנו מדמיינים איך נירגע על החוף הטורקיז עם מי קוקוס ביד, במצב רוח הכי טוב שלנו השנה, איך נבלה זמן איכות נינוח עם האהובים שלנו על רקע הנופים המרהיבים, איך יהיה לנו את כל הזמן שבעולם לעצמנו.
אנחנו מייצרים את ה- Build-Up הענק הזה במוח שלנו, ועכשיו החופשה צריכה לעמוד ברף הציפיות הגבוה הזה, אחרת נתאכזב. לעיתים נתאכזב קשות.
קרה לכם?
לי זה קרה. ולא פעם.
למעשה זה קרה לי ממש עכשיו בעודי כותבת את השורות הללו מהמלון שלקחתי מחוץ לעיר. אירגנתי לעצמי 4 ימי "חופשת כתיבה", סוג של Retreat אם תרצו. הרעיון עלה לי בסוף השבוע שעבר, כשהרגשתי שאני צריכה לצאת קצת מהעיר, להתנתק, ולהכניס את עצמי למוד של כתיבה.
לפני הנסיעה דמיינתי את עצמי נוסעת לצימר מבודד בטבע, קמה מוקדם בבוקר עם הציפורים, עושה יוגה, מכינה לי קפה ויושבת במרפסת עם היומן. אחר-כך שוקעת בסשן ארוך של כתיבה, עד שאתעייף ואז עושה סיבוב קצר בטבע וחוזרת לכתוב. לעת ערב אשב לי עם כוס היין שלי, מלאת השראה והמילים יזרמו אל תוך הלילה.
דמיינתי הרבה יותר מידי.
כי כמובן שבפועל הדברים היו הרבה פחות רומנטיים.
הגעתי למלון, והמקום היה אמנם יפה, ירוק ,על גדות הנהר ועם נוף להר. אבל עם כל הטבע היפה הזה, והלחות של תאילנד – מגיעים גם יתושים. ככה שבלתי אפשרי לעשות יוגה על הדשא או לשבת בערב בחוץ.
ואמנם חיפשתי מקום שקט כדי שאוכל לקרוא ולכתוב בנחת, אבל היה לי שקט מידי, ובודד מידי.
הייתי האורחת היחידה בכל המלון. ובניגוד למה שדמיינתי, קצת קיוותי שתגיע איזו משפחה עם ילדים שיקפצו לבריכה ויעשו קצת רעש.
ובלילה לא הצלחתי לישון כי שמעתי קולות של חיות ואכלתי סרט שיש לי עכבר או נחש בחדר ופחדתי לקום להדליק את האור וקיוויתי שהוא פשוט ישתוק. או ימות. אבל גם לא רציתי שימות לי בחדר.
בקיצור, המציאות לא ממש עלתה על הדמיון. לפחות לא מהצד הנכון שלו.
אז אולי כדאי לדמיין קצת פחות ולבוא בראש פתוח, כדי לספוג את החוויה כפי שהיא. קל להגיד, אם כי לא מאוד פשוט לביצוע.
…
אז נכון, על אף המאמצים להרכיב את החופשה המושלמת, לצאת במצב הרוח הנכון, ולהפגין הנאה צרופה בכל התמונות שהעלנו לאינסטגרם או לפייסבוק – הדברים בפועל לא תמיד כאלה מושלמים.
אבל היופי הוא שאפשר למיין ולסנן את הזיכרונות, כמו שמסננים תמונות לאלבום, ולהשאיר במאגרים שלנו רק את אלו הנעימים, היפים והמאושרים.
ורק אותם לשלוף כשנזכרים בחופשה.
כי אחרי הכל, מה הם החיים אם לא אוסף של זיכרונות וחוויות?
וחוץ מזה, אם תמיד אפשר לומר לעצמנו שזו לא החופשה האחרונה, וזו הבאה תהיי מוצלחת יותר אם נשאל את עצמנו איפה אנחנו יכולים לעשות "אופטימיזציה" לחופשות שלנו?
…
ואם יש דרך טובה להדגיש את הנקודה החשובה ביותר של הפוסט הזה, זה החלק הזה מהספר של אופרה ווינפרי שמדבר על המטרה העילאית – להיות ברגע.
My number-one spiritual practice is trying to live in the present moment… to resist projecting into the future, or lamenting past mistakes… to feel the real power of NOW. That, my friends, is the secret to a joyful life."
Oprah Winfrey
אז איך תיראה החופשה הבאה שלכם?
השאירו תגובה בהמשך העמוד – עם איזה מ-5 הדברים הכי הזדהיתם?
ואם אתם אוהבים את הבלוג – הראו לנו את זה עם לייק קטן בעמוד הפייסבוק 🙂
4 Comments
FORTY-SEVEN
Without going outside, you may know the whole world.
Without looking through the window, you may see the ways of heaven.
The farther you go, the less you know.
Thus the sage knows without traveling;
He sees without looking;
He works without doing.
Lao Tsu
תענוג. אם כי עם הפרק הזה אני לא בטוחה שאני לגמרי מסכימה.. 🙂
טלוש היקרה!
פוסט מדהים שהגיע בדיוק בזמן (טסה בעוד 4 ימים לשבוע עם הבן זוג), מרגישה שהמילים שלך ממש חדרו לתודעה שלי ורעננו אותה. הזכירו לי מה חשוב ושינו לי את הגישה וההרגשה לגבי הטיול, שהייתה קודם לכן קצת לחוצה ועכשיו הרגשתי הרבה יותר משוחררת !
תודה על הפוסט המרומם!
ובנוגע לשאלתך, קשה לי לבחור בנקודה אחת, כולן האירו את עיניי! ונתנו לי נקודת מבט חדשה על הדברים לפני הטיול, שמקווה שאצליח ליישם את רובם אם לא כולם!
תודה לך ❤️
איזה כיף יעלי! שמחה מאוד לשמוע שהפוסט עזר לך לחשוב קצת אחרת על החופשה, בטוחה שתוציאו את המיטב ממנה! ובעיקר שתהנו 🙂
נשיקות!