היומן מסע הבא מוקדם לאבא שלי, שלאחרונה חגג 60 קיצים ושבזכותו החודש האחרון הייתה חוויה מיוחדת במינה – נסיעה משפחתית ראשונה בהרכב הכי גדול שלנו אי פעם – 9 אנשים.
החוויה התחילה באיחוד מרגש בבית המלון בניס, אחרי 7 וחצי חודשים שלא התראינו, ושני לילות בעיר הנופש של הריביירה. המשיכה ל-8 ימים נוספים של הפלגה באונייה מפנקת בין רומא, ברצלונה, מרסיי, קלירי, ופאלמה דה מיורקה והסתיימה בשבועיים נוספים בישראל. הפעם כמבקרים.
מגיל 14 לא הייתי בחופשה עם ההורים והאחרים שלי. בגיל מסוים זה כבר פשוט לא התאים. ואז מגיע השלב שבו כולם כבר גדולים, אנשים מבוגרים ומגובשים, חלקנו כבר עם משפחות משלנו – התא המשפחתי גדל והתרחב והשתנה.
ועכשיו המטרה שונה – לא הטיול או איפה אנחנו ישנים, אלא הזמן היקר יחד כולם, נטול מכל הפרעות והסחות. ימים שלמים, נינוחים, ולא רק כמה שעות בודדות בארוחות המשפחתיות.
הזמן הזה היה יקר ונדיר. והרבה מעבר לחופשה משפחתית.
זמן איכות עם כל אחד בנפרד – עם האבא, האמא, האח, האחות, האחיינית והגיסה. זמן שכל כך קשה למצוא בשגרה.
והזמן של כולנו יחד.
זמן שבו כולנו יכולים לשתות יין יחד בארוחת הערב, כמבוגרים. שאף אחד לא צריך לארח או לבשל או לשטוף את הכלים או לנהוג הביתה. שאחרי ארוחת הערב ממשיכים להופעה כולם יחד ולעוד משקה. שקמים יחד לארוחת בוקר ושיודעים שיש עוד יום נהדר כזה גם למחרת.
ואיך מתמודדים עם נפילת המתח והגעגוע שמגיעים אחרי טיול כזה?
בעזרת הידיעה שזו הייתה רק הנסיעה הראשונה והפיילוט לאלו שעוד יבואו. שהפעם הבאה תהיה אפילו טובה יותר.
החופשה המשפחתית הסתיימה בביקור של שבועיים בארץ בהם ראינו את כל החברים והמשפחה שלא ראינו מזמן. כיף לראות את כולם.
ועם זאת, המרחק הפיזי עושה את שלו. הוא מחזק את הקשרים החזקים מיסודם ומשחרר את אלו החלשים, שהתרופפו להם באופן טבעי עם הזמן.
החודש האחרון היה לא רק איחוד משפחות וחברים או ביקור מולדת. הוא גם לימד אותנו דברים חשובים על פרספקטיבה, על החשיבות של השגרה, ועל היכולת של הגוף לצאת ולחזור ממנה. וגם חידד לנו עוד קצת את הדברים שחשובים לנו בחיים.
על התובנות מהחזרה שלנו לשגרה בצ'אנג מיי – ביומן המסע הבא.
https://il.freedomcaptains.com/הדברים-שלמדנו-בחזרה-המהירה-לשגרה
וקצת תמונות של כיף:
