עשינו זאת. גרנו שנה במקום אחד, בפוקט, תאילנד.
ביומן המסע הזה אני משתפת מהלב – איך באמת נראה מסע ההורות שלנו כהורים עצמאיים שמגדלים תינוקת רחוק מהמשפחות, והקונפליקט הנוכחי בין ערכי הנוודות והחופש לצורך ביציבות וודאות.
להיות הקפטנים של החיים שלנו
להיות הקפטנים של החיים שלנו
עשינו זאת. גרנו שנה במקום אחד, בפוקט, תאילנד.
ביומן המסע הזה אני משתפת מהלב – איך באמת נראה מסע ההורות שלנו כהורים עצמאיים שמגדלים תינוקת רחוק מהמשפחות, והקונפליקט הנוכחי בין ערכי הנוודות והחופש לצורך ביציבות וודאות.
חזרנו לתאילנד, למקום שבו פרידום קפטיינס התחיל. הפעם, בסטטוס שונה לגמרי. הפעם, מחפשים דברים אחרים מאותה גמישות באורח החיים של הנוודות הדיגיטלית.
ביומן המסע הזה כתבתי על המסע חזרה לתאילנד, על מה שהוביל אותנו לבחור להקים בית דווקא שם, והאם אנחנו עדיין נוודים דיגיטליים.
האם יכול להיות דבר רדוד יותר מאשר אמונתם של אלה המתפארים בידיעת הבאות? הם טורחים ומשקיעים מאמץ רב כדי שיוכלו לחיות טוב יותר: הם מתכוננים לחיים במחיר החיים עצמם! את יעדיהם הם מציבים הרחק בעתיד, אלא שדחייה כזאת דינה בזבוז נחרץ של החיים: היא מושכת מידיהם כל יום בראשיתו, היא חוטפת מהם את ההווה בהבטחת עתידות. המכשול הגדול ביותר העומד בפני החיים הוא הציפייה…
כה אמר סנקה. בדקו אם חלילה אתם בכיוון כדי לתפוס את עצמכם בזמן, ולא לפספס את החיים.
את הפוסט הזה אני כותבת מהחופשה שלנו בפאי שבצפון תאילנד. את החופשה הזאת פירגנו לעצמנו אחרי חודשיים מוצלחים מאוד של עבודה מרוכזת על המטרות שלנו והשגת יעדים שכבר מזמן רצינו להשיג. ככל הנראה אלו היו החודשיים הכי מוצלחים שהיו לנו עד כה בהתפתחות האישית, בעסק, אולי גם בחיים. החלטתי לכתוב את הפוסט הזה כדי להראות …