יש לי קטע כזה שכשמגיע תאריך מסוים, למשל 3 שבועות בצ'אנג מיי, אני אוהבת להסתכל אחורה איפה הייתי באותו תאריך בשנה – שנתיים שעברו, לפעמים יותר. מעבר לכך שזה רגע נחמד של נוסטלגיה, זו גם הזדמנות קטנה להביט על הדרך שעשיתי, על השינויים שחלו בי, בחיי, לשמוח על מה שהיה ועל איפה שאני היום.
כמובן שאפשר להסתכל גם אחורה יותר, 5 או 10 שנים, אבל כמו שאני לא אוהבת לתכנן קדימה לתקופות קצרות יותר של עד שנתיים, כך אני גם מעדיפה להסתכל אחורה בטווח הזמן הזה, שקצת יותר מדיד ורלוונטי לאיפה שאני היום.
אז איפה הייתי ב-22 בינואר בשנתיים האחרונות?
2018 – היום הראשון שלנו ביפו. התעוררנו בבוקר ה-22, בסוג של ארמון שלא חלמנו שנזכה לגור בו. זה הרגע שבו יצאתי לראשונה למרפסת עם הנוף המדהים של יפו העתיקה והים. זה היה יום חורפי יפה במיוחד…
2017 – היום הראשון בעבודה הראשונה שלי כאדריכלית. שלושה שבועות אחרי שחזרנו מהמסע המשמעותי הקודם בחיינו, קמתי נרגשת להתחיל פרק חדש בחיים – להתחיל סופסוף לעבוד במקצוע שלי ולממש את התואר הנכסף.
התמונה הזו נלקחה בדירה שלנו בתל-אביב רגע לפני שיצאתי לדרך, נעולה בריבוק החדשות שירון קנה לי בהפתעה לכבוד ההתחלה החדשה.
2019 – אחרי שלושה שבועות למסע שלנו, בצ'אנג מיי הנהדרת. העברנו יום לא פשוט עם הרבה התמודדויות וגם כמה 'קריסות' כעצמאים. כל קריסה כזו מלמדת אותנו עוד קצת איך להתרכז במה שחשוב, איך למצוא את האיזון בין עבודה לכיף, איך לנהל את עצמנו בדרך הכי טובה ולהבחין בין עיקר לשטויות.
את היום הלא פשוט הזה הקפדנו לסיים בטוב – אחרי תרגול צ'י קונג, יצאנו לדייט במסעדה צרפתית נהדרת שתתווסף לרשימת המקומות המועדפים עלינו בעיר. קצת יין טוב וטארט טטין לקינוח סגרו היטב את ה-22 לינואר של 2019.
