דקת קריאה

לפעמים, כשהיפה והנעים מוצג לצד הרע והמפריע, קורה דבר מוזר.

הדברים היפים והנעימים נוטים תחילה להתבלט. הם מרשימים ומרגשים בחזותם, שובים. הם עשויים להעפיל על אלו הרעים והמפריעים.

ואילו הדברים הרעים והמפריעים מתנהגים בדיוק להיפך. 

הדברים הרעים והמפריעים נוטים תחילה להתגמד אל מול אלה היפים והנעימים. הם נראים ברי-פשרה, נסבלים. 

ואז מגיע הזמן, והדברים מתהפכים.

אל הדברים היפים והנעימים כבר התרגלנו, הם כבר לא מרגשים כמו בהתחלה. הם פשוט שם. תמורתם דועכת, והם הופכים מובנים מאליהם.

לעומתם, הדברים הרעים והמפריעים דווקא מתחילים להתבלט. 
הם הופכים לפחות ופחות נסבלים, השפעתם השלילית רק גוברת.

הזמן וההרגל עושים את שלהם. הפערים גדלים.

לבסוף, היפים והנעימים מטשטשים ונשכחים על רקע הרעים והמפריעים. 

עד שנגד עינינו נותר רק הרע והמפריע.

….

עד כדי כך חזקים הם הדברים היפים והנעימים.
ועד כדי כך חזקים הם הדברים הרעים והמפריעים.

וזה כוחו של הזמן.

נקודות למחשבה ארוכה…

  • איפה בחייכם חוויתם תהליך דומה?
    (אולי במעבר לדירה חדשה? לעבודה חדשה? בבחירת בן או בת זוג?)
  • האם הפתרון בהכרח טמון בנתינת משקל לדברים הרעים והמציקים על פני היפים והנעימים?
  • אם לא – מהי הדרך האחרת?
  • האם יש בכלל פתרון? האם צריך לחפש פתרון?
  • האם זהו טבע האדם?
  • האם זה משהו שאנחנו צריכים לעבוד עליו עם עצמנו?
  • האם הדברים היפים והנעימים יכולים להתבלט לאורך זמן? אם כן, איך?