אחת השאלות שהכי מעסיקות אותנו בעולם העצמאות היא איך לנצל באופן מיטבי את הזמן הרב שיש לנו? בתור הקפטנים של החיים שלנו, יש לנו גם אחריות בלעדית על הזמן שלנו. ואנחנו רוצים לעשות בו שימוש חכם.
ההבנה שאנחנו יכולים לעשות כל מה שנבחר היא מדהימה ומשחררת אבל באותו הזמן גם מלחיצה. עלינו לבחור בכל פעם מה אנחנו רוצים לעשות מבין כל הדברים שאנחנו יכולים לעשות בחיים האלה – ויש כל כך הרבה ומכל תחום! רעיונות חדשים לעסק, פרויקט חדש, משהו ללמוד, לתרגל, אנשים לפגוש..
זה קורה להרבה עצמאיים, וקרה גם לנו – אנחנו מפנטזים על היום שבו היומן שלנו יתפנה ונשיג את החופש המושלם, אבל כשזה קורה, זה הרבה פחות זוהר. אפילו להיפך.
אנחנו מוצפים באפשרויות, מתקשים לתעדף ומתחילים להרגיש מתוסכלים. כך, במקום לנצל את הזמן ולהינות מהחופש הזה, אנחנו דווקא מרגישים כלואים בעודף הבחירה.
אז איך מתנהלים בתוך אוקיינוס החופש הזה? ויותר מזה – איך נהנים משלל האפשרויות מבלי להרגיש מוצפים?
הנה כמה דרכים אפקטיביות שפיתחנו, ושעוזרות לנו להתמודד עם הצפה בתחומים שונים בחיים: ברעיונות לעסק, בתעדוף היומיומי ובמקורות העשרה.
1. איך לתעדף רעיונות חדשים לעסק
החופש לבחור את מקור ההכנסה שלכם הוא נהדר, אבל עוד יותר נהדר זה למצוא רעיון חדש לעסק שלכם ואז ללכת ולהוציא אותו לפועל. נהוג לקרוא לזה יזמות.
רעיונות חדשים זה הכיף הגדול של היזמות. וזה מה שמשאיר את העסק חי ואותנו בהתלהבות.
ה"בעיה" היא שלפעמים יש לנו יותר מידי רעיונות חדשים. כולם מלהיבים אותנו, כולם נראים לנו מצוינים, אבל אי אפשר להוציא את כולם לפועל באותו זמן. אז איך מתמודדים?
מתעדפים כמובן. אבל איך מתעדפים? מה הקריטריונים? והאם צריך להיות רק פרויקט אחד בכל פעם?
הדרך שלנו לתעדף מתחילה בלמנות את כל האפשרויות ולדון בנינו. לדבר על תעדוף בשניים עדיף תמיד על להתחבט לבד, וכששני אנשים מסכימים על משהו הוא מקבל תוקף יותר חזק.
אנחנו עושים את התהליך הזה כל תחילת שבוע, ביום ראשון, ומקדישים לו בין שעה לשעתיים.
ראשית כל, אנחנו מעלים לדיון 3 שאלות:
- מה הרעיון שהכי מלהיב אותנו כרגע? מה בא לנו לעשות כבר היום?
- איפה יש הזדמנות כלכלית מספיק שווה?
- איפה נתחיל לראות תוצאות תוך זמן קצר יחסית?
חשוב להדגיש שהשאלות הללו מתייחסות לפרויקטים יחסית מהירים, שאפשר להרים תוך זמן קצר ולבדוק אותם מהר. אלו פרויקטים ששלב היזמות שלנו בהם הוא בעיקר בהתחלה, ושבהמשך נוכל להעביר למצב תחזוקה ו"להוציא החוצה". כך נוכל להתפנות לפרויקט הבא.
דוגמא לפרויקט כזה יכול להיות למשל חנות אינטרנט חדשה, או ניוזלטר ללקוחות במייל.
במקביל לפרויקטים ה"קטנים" אנחנו תמיד מחזיקים פרויקט גדול יותר, שהראייה שלו היא לטווח הארוך והוא חייב לענות על סעיף 1 אבל לאו דווקא על 2 ו-3. כמו למשל לכתוב בלוג.
2. איך לתמרן בין ספונטניות לפרודוקטיביות ולהתמודד עם בחירה בחיי היומיום
את ההצפה הזו אפשר לכנות כ"צרות של עשירים". ומכיוון שזמן הוא המשאב הכי יקר שיש לנו, ברגע שהשגנו שליטה מלאה עליו – אנחנו באמת עשירים. אבל המעבר מבעלות חלקית על הזמן שלנו, לבעלות מלאה עליו דורשת הסתגלות.
רוב החיים הבעלים המרכזיים על הזמן שלנו היו גורמים חיצוניים כמו לימודים או עבודה. מישהו אחר כבר דאג למלא לנו את רוב היום, והזמן שנותר לנו לתמרון היה מועט.
לכן ברגע שהתנתקנו מגורמים חיצוניים, התפנה לנו מקום גדול בלו"ז החיים שלנו, וכעת אנחנו אחראים למלא אותו, כל שבוע, כל יום, כל שנה – בדברים שאנחנו בוחרים לעשות.
אבל לקבל יומן ריק לחלוטין יכול להיות די מתסכל. קצת כמו לקבל דף לבן חלק ולהתחיל לתכנן בו בית בלי סביבה, בלי קירות קיימים, בלי מגבלות.
אז איך בכל זאת מתמודדים עם כל הזמן הזה? איך כן מייצרים איזושהי שיגרה יומית או שבועית ועדיין נהנים מהפריווילגיה לשבת ספונטנית לקפה עם חברה?
איך מוודאים שהספקנו לעשות כל מה שרצינו השבוע מבלי שהזמן חמק לנו מבין האצבעות? שהיינו פרודוקטיביים ועמדנו במטרות שלנו וגם עשינו כיף?
השאלות הללו העסיקו אותנו הרבה מאז שיצאנו לחופשי, ועדיין מעסיקות. לכן פיתחנו שיטות ואימצנו כמה כלי עזר שיסייעו לנו להתמודד עם ההצפה שבחופש הבחירה. אחד מכלי העזר המרכזיים שלנו הוא פורמט לתכנון השבוע.
הפורמט הזה הוא מעין יומן שבועי שאנחנו ממלאים כל יום ראשון, ובו אנחנו מגדירים 3 מטרות מרכזיות לשבוע, לא יותר. ברגע שהמטרות השבועיות מוגדרות וכתובות, אפשר לגזור מהן תכנית פעולה לכל יום בשבוע.
למשל, אם אחת המטרות השבועיות שלי היא לכתוב פוסט מלא לבלוג, אני יודעת שאצטרך לשריין בלו"ז 2 בקרים של עבודה בבית הקפה מתחת לבית.
בתכנון השבוע אנחנו דואגים גם להכניס פגישות עם חברים או משפחה, ערבים זוגיים, אימונים וחוגים. התכנון מראש חוסך הרבה התלבטויות בזמן אמת ומשקיט רעשים פנימיים.
למשל הוא משקיט את תחושת האשמה שמתגנבת לה לעיתים כשאנחנו פוגשים חבר או חברה לארוחת צהריים ארוכה ובראש מהדהד לנו שאנחנו צריכים לחזור הביתה לעבוד.
כלי העזר הפשוט הזה עושה לנו סדר ביום ובשבוע ועוזר לנו להתמקד במה שאנחנו עושים, ולהיות ברגע. מבלי לחשוב כל הזמן מה הדבר הבא, או האם אנחנו עושים את הדבר הנכון כרגע.
אלו היתרונות בתכנון השבוע מראש:
- חוסכים זמן ואנרגיה חשובים בהתעסקות היומית – מה אעשה היום?
- מנטרלים לחץ וחשש מחוסר הספק
- מבטיחים שהדברים החשובים ייעשו
- מתרכזים בדברים שהם לא עבודה בלי רגשות אשמה
תכנון השבוע הוא כלי נהדר אבל הוא לא תמיד מספיק. לפעמים צריך לתעדף מה לעשות באותו היום, ואם הרשימה ארוכה מידי, קשה להחליט על מה לוותר.
לפעמים גם צצים דברים, כמו קפה ספונטני עם חברה פנויה, והרי כל הכיף בחופש זה שאפשר גם להיות ספונטניים לא? אז איך אני מחליטה אם להיענות לקפה עם החברה ואיזו משימה לתעדף להיום?
מה שעוזר לי זה לשאול את עצמי שאלה אחת פשוטה שתעשה לי סדר בראש:
מהו הדבר שבסוף היום אהיה הכי שמחה שעשיתי אותו, ושאם לא עשיתי אותו אתבאס? וזה הדבר שעליי לפתוח איתו את היום.
אם לפגוש את החברה לקפה יגרום לכך שאתבאס בסוף היום שלא השלמתי את המשימה, אדחה את הקפה.
3. הצפה במקורות מידע והעשרה
הדבר הכי חשוב בעיניי ליזמים הוא להקפיד על התפתחות אישית כל הזמן, מקצועית והעשרה.
כשאנחנו צורכים מקורות להתפתחות אישית אנחנו נחשפים לרעיונות חדשים שאפשר להמשיך ולפתח, שואבים השראה מבחוץ ושומרים על הדרייב והיצירתיות.
היופי בחיים החופשיים זה שהם מאפשרים זמן ואנרגיה להתפתחות אישית, וזה יהיה אבסורד לא לנצל את זה. אני שומעת על אנשים שיצאו לחופשי, שעכשיו הם יזמים, אבל עובדים יותר קשה ממה שעבדו כשכירים ולא משקיעים זמן בהתפתחות שלהם, וזה חבל בעיניי, ואף מסוכן.
בעולם המהיר והבלתי צפוי שלנו, הדבר הכי חכם זה להשקיע בפיתוח האישי שלנו.
ואם טרם יצרתם לעצמכם את החופש שבו אתם מעוניינים – אז על אחת כמה וכמה חשוב שתשקיעו בכך זמן.
זמן פיתוח אישי הוא זמן שצריך לשריין בלו"ז, לפחות עד שמסתגלים לשלב אותו באופן טבעי בחיי היומיום. וככל שנחשפים ליותר מקורות העשרה, כך מגלים שמדובר באוקיינוס אינסופי.
פודקסט מוביל לספר מומלץ שנוגע בנקודה שעליה תרצו לקרוא עוד, וגם לשמוע הרצאה ביוטיוב, ולעקוב אחרי בלוג מסוים שימליץ לכם על עוד ספרים ופודקסטים ו.. טוב הבנתם את הנקודה.
אבל אם נתגלגל ממקור אחד לאחר, אנחנו יכולים להעביר ימים שלמים ב"העשרה" שתגרום לנו לדחות את הדברים שאנחנו צריכים לעשות, ושוב, נרגיש מוצפים.
אז איך מתמודדים עם כל המידע ומקורות ההעשרה האלה? הנה שלושה דברים שעוזרים לנו:
1. להצמיד את צריכת המידע לפעילות או לזמן ביום
עודף של צריכה הוא לא טוב, כי הוא גורם להתפזרות מחשבתית ודוחה עשייה. לכן צריך להגביל ולמקד אותו.
אני נוהגת להחזיק עד 2 ספרים במקביל בתחומים שונים, שכל אחד מהם יכול להתאים לי לפעילות או לזמן אחר ביום. לדוגמא:
ספר #1 נותן לי כלים מעשיים לכתיבת קופי טוב וספר #2 הוא כללי יותר ועוסק בכלים לשיפור הביצועים בכל תחומי החיים. ככה שאת הראשון אני קוראת ברצף העבודה, ואת השני אני קוראת במנוחת הצהריים שלי או לפני השינה.
פודקסטים או יוטיוב לעומת זאת, אני שומרת לזמן ההליכה שלי בתחילת השבוע ולפעולות טכניות כמו כביסה, שטיפת כלים ונהיגה.
2. לדעת לשחרר בזמן ולהמשיך הלאה
כדאי לדעת לשחרר מקור מידע שהבנתם את הרעיון המרכזי שלו או שכבר צרכתם את 80 אחוזי התועלת שבו.
באופן אישי זה לא דבר שבא לי בקלות, כי יש לי נטייה להרגיש מחויבת לסיים ספרים שהתחלתי – כנראה שילוב של פרפקציוניזם עם פחד מלהחמיץ, שמעכבים אותי מלהמשיך הלאה. אבל זה משהו שאני מתרגלת, והיום אני כבר מסוגלת לדלג על פרקים שלמים בספר שלא מדברים אליי.
זה דורש לשנות גישה שרובנו חיים לפיה שאומרת שצריך להשלים תהליכים עד הסוף, צריך לסיים מה שהתחלנו. אבל בעידן שלנו זה בלתי אפשרי וגם לא כדאי – יש כל כך הרבה דברים לצרוך, לקרוא וללמוד.
להתעקש לסיים משהו רק לשם ההשלמה בסוף יגביל את ההתפתחות שלנו, מפני שהוא יבוא על חשבון דברים אחרים שיכולנו להיחשף אליהם.
3. לשים בצד - ולעבור את מבחן הזמן
כלי פשוט ואפקטיבי הוא לשמור לאחר-כך.
אני אוהבת את המתודה הזו,. קודם כל כי היא מרגיעה אותי שלא אשכח, וגם שתמיד יהיה לי "משהו בקנה" אבל החלק הכי טוב שלה הוא מבחן הזמן. למה הכוונה?
פשוט מאוד, כשנתקלים במשהו שרוצים להגיע אליו בהמשך, רושמים אותו בצד או שולחים לעצמכם בוואטסאפ או למייל. אם כעבור כמה ימים הוא עדיין רלוונטי – זה אומר שהוא עמד במבחן הזמן ואפשר לגשת אליו.
אבל אם ירדנו ממנו, זה אומר שהוא כשל במבחן הזמן וכנראה שהיה מיותר מלכתחילה, ובזכות מבחן הזמן יצא שלא בזבזנו עליו זמן.
דוגמא: שלחו לי למייל בלוג פוסט שהכותרת שלו היא: איך לכתוב מודעות יותר איכותוית בפייסבוק? הבלוג פוסט הזה על פניו נשמע לי מעניין ועשוי לחדש לי, אבל לא חיפשתי אותו כרגע באופן אקטיבי, הוא הגיע אליי, כי המרקטינג מאחורי היה טוב.
לכן אשמור אותו ב'לא נקרא', ואם בעוד כמה ימים כשארוקן את המייל אעדיף למחוק אותו – אז סימן שכשל במבחן הזמן, ואני הרווחתי כי לא בזבזתי עליו זמן.
אלו חלק מהשיטות שלנו להתמודד עם הצפה בשלושה תחומים בחיים: בעסק, בחיי היומיום ובמקורות מידע, ואנחנו שואפים להמשיך ולייעל אותן כל הזמן. אחרי הכל, זמן זה המשאב הכי יקר שלנו 🙂
חשוב לזכור שהעולם נותן לנו יותר אפשרויות מאי פעם, שזה מדהים אבל גם יכול להיות בעייתי, הרי הוא לא בדיוק מצרף הוראות שימוש.
אנחנו יכולים לקחת את שלל האפשרויות הללו בשתי ידיים, ולהשתמש בהן באופן מושכל, כזה שיעשיר את החיים שלנו. אבל אם לא נהיה ממוקדים אנחנו עלולים למצוא את עצמנו טובעים בעודף אפשרויות, מתוסכלים ולא מסופקים מכלום.
לכן כדי לא להגיע למצב הזה, אני חושבת שכדאי לכם לארגן לעצמכם ארגז כלים אישי. כזה שעובד עבורכם. אתם מוזמנים כמובן להשתמש בכלים שלנו להתמודד עם עודף בחירה.
אז מה כולל ארגז הכלים שלכם היום? איך אתם מתמודדים עם הצפה בסיפון שלכם?
כתבו לנו בתגובות למטה.
כתבה נחוצה ביותר! קושי שאני מתמודדת איתו הרבה, כל הזמן…מתכוונת להתחיל לכבוד השנה החדשה בולט ג'ורנל כדי לעשות לי סדר בראש! Wish me luck
נכון, תמיד רלוונטי. מזה בולט ג'ורנל שחר? יומן משימות?
אני השנה מתכוונת להקפיד יותר על הפרודוקטיביות ברמה השעתית, לעבוד עם תכנית אפילו יותר מסודרת. נדמה לי שפרודוקטיביות זה תחום שכל הזמן צריך לרענן..
כתבה מעולה, ממש נהנתי לקרוא
תודה חמודה! איזה כיף לשמוע 🙂
היי
הפוסט הזה תיאר בדיוק את הבלאגן שאני מרגישה בשל עודף זמן שנוצר לי פתאום לפני כמה חודשים. הדבר שהכי התחברתי אליו הוא הפורמט השבועי. זה באמת יכול לתת שקט.
עדיין אצטרך למצוא פתרונות בעניין ההעשרה.
מה שמפריע לי זה שלא תמיד אני מצליחה לבחור בפעילות פנאי שבא לי או שמתאימה לי באותו רגע. כי האפשרויות לא מרוכזות לי במקום אחד, כי הן באות והולכות וקשה לעקוב, כי עדיין לא מצאתי סוגי תוכן לכל סוג מצב רוח ו…כי תמיד יש את ההרגש שזה בא על חשבון מה שצריך לעשות.
תודה על הפוסט, אוהבת את הפירוט והשיטתיות שבו.
נטלי 🙂
http://www.pnimablog.com
היי נטלי! תודה על התגובה שלך ושמחתי לשמוע שהתחברת לפורמט השבועי 🙂
עודף זמן באמת יכול להיות מאוד מתסכל ומה שאני מוצאת עוזר לי בעיקר בעניין הזה זה להכניס אילוצים בלו"ז. לפעמים דווקא שאני מתחילה להכניס דברים לסדר היום אני אני מספיקה דברים יותר טוב.
ממש כמו המשפט של בנג'מין פרנקלין –
"if you want something done, ask a busy person."
בהצלחה!!