המורה שלי לצ'י קונג פתח את השיעור שלנו הבוקר באמירה מעניינת: אנשים מחפשים אחר השקט הפנימי, אבל האמת היא שבפנים אין לנו שקט, יש המון רעש. כל המערכות שלנו בגוף מייצרות רעש, זרימת הדם, כניסת האוויר, פעולות האיברים הפנימיים, המוח.
לכן לא צריך לחפש את השקט הפנימי, כי אם את התדר הפנימי. לכל אחד יש תדר פנימי משלו שרק הוא יכול למצוא אותו, להאזין לו ולחיות איתו. הצ'י קונג הסיני מדגיש את החשיבות של ההקשבה למערכות הפנימיות שלנו על בסיס קבוע כדי למנוע הזנחה שלהן. זה מרתק בעיניי.
יכול להיות שבמקום לקחת תרופות, שיקויים שונים ומשונים, טיפולים שאנשים זרים נותנים לנו תמורת הרבה כסף, אנחנו יכולים לרפא את עצמנו? או אולי לדאוג מראש שלא נהיה חולים כי הקשבנו פנימה לאיברים, למערכות שלנו בפנים ודאגנו לראות מה שלומם על בסיס קבוע? שווה לנסות לא?
אז מתי בפעם האחרונה הקשבתם לתדר הפנימי שלכם? עצמתם עיניים, הנחתם ידיים על מרכז הגוף והקשבתם למה שקורה בפנים? אנחנו יודעים כל כך הרבה על מה שקורה בעולם, בסביבה שלנו, במקצוע שלנו, אבל כמה אנחנו יודעים על מה שקורה בתוכנו?
איפה את מתרגלת צ'י קונג?
נשמעת תובנה שנכון לחקור.
תודה
היי אור, בהחלט מומלץ לחקור.
בארץ תרגלתי עם מורה פרטי, כעת מתרגלת מצ'אנג מיי עם מורה בקבוצה וגם באופן עצמאי.
אם תרצה/י המלצה למורה בארץ מוזמנ/ת לכתוב לי בפייסבוק או למייל 🙂